אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם.
שואל ר' אריה לוין, והרי התורה כן קוראת לאדם לעבוד מפני השכר "למען ייטב לך והארכת ימים"!
אלא יש עבד שעושה מה שהוא צריך, את המינימום ההכרחי כי האדון לא חייב לא כלום, והוא יקבל בכל מקרה רק את המינימום ההכרחי לקיומו. אין לו תקווה לשכר רב יותר אם יעבוד קשה יותר ולכן יתחמק ככל הניתן מלעבוד קשה.
ויש שכיר יום, שככל שיעבוד יותר יקבל יותר, ולא כדאי לו לנוח כי כך יזיק לעצמו ויגרום לעצמו הפסד.
אומר ר' אריה שאנחנו עובדים את ה' מצד אחד כעבדים שהם שכירי יום ומחפשים להוסיף בעבודת ה' ולקבל שכר לטוב לנו. רוצים לעשות יותר, ויותר טוב.
מצד שני כעבדים המחויבים בעבודתו שלא על מנת לקבל פרס שכן אנו קנויים לה' קניין עולם.
אבל "ויהי מורא שמים עליכם" עובדים כמו עבד שמרגיש שאדונו כל הזמן משגיח עליו ומתוך כך מחוייב לעובדו. ורוצה לעשות רצונו מתוך יראה.
